ערב שירה בציבור למפגש יוצאי נח"ל

גרעין נח"ל הינו מסלול המשלב שירות צבאי בחטיבת הנח"ל עם שירות בהיאחזות או בקיבוץ .
במסגרת עבודתי כזמרת וכמנחת ערבי שירה בציבור הוזמנתי ל ערב שירה בציבור ליוצאי גרעין כזה.

לערב מפגש ליוצאי גרעין נח"ל הוזמנה אותה חבורת אנשים בגילאי 50 פלוס ששירתו יחד לפני כ-30 שנה בגרעין הנח"ל,
וכיום בעלי משפחות המפוזרים בכל רחבי הארץ.

שלא כבכל האירועים, בהם ישנו גם מזנון כיבוד מרשים ומגוון, בערב זה האוכל והכיבוד לא היה ה"אישו", אלא קפה ועוגה בלבד, מטרת המפגש היתה הפגישה,הזכרונות והשירה המשותפת בלבד.
שירה בציבור בתוך גן-ילדים..
המקום הנבחר לעריכת הערב, גם הוא פשוט ונטול כל פוזה ופאר,אלא חדר לא גדול שהינו גן-ילדים, שצעצועים מפוזרים סביב, במקום היו כסאות, אך החבר`ה בחרו להשתרע על המזרונים המפוזרים סביב וישבו קרובים קרובים.
באוירה מיוחדת זו התחלתי לשיר את כל אותם שירים,שירי ארץ ישראל הישנה, כל השירים מוקרנים ע"ג מסך כמצגת שקופיות הקהל, יוצאי גרעין הנח"ל, הכיר ובקיאותו היתה רבה בתכנית השירים,
הטיפוסים השונים..
ניתן היה לראות לשמוע שאותו אחד שהיה הזמר של החברה בימי השירות הצבאי, היה גם זה שהחזיק אצלו את המיקרופון ושלא עזב אתו, וקולו נשמע כל הערב.
זו שהיתה היפה,הרקדנית והתוססת של החברה, היתה גם זו שקמה ורקדה לאורך כל הערב למשמע המנגינות היפות של שירי ארץ ישראל.
וזה הביישן יותר והנחבא אל הכלים, גם בערב זה, התבייש וסירב לשיר במיקרופון שהגשתי לו ושהגישו לו חבריו.
ב ערב שירה בציבור מסוג זה, שבו ישנו קשר חזק בין קבוצת אנשים, ולהם זכרונות רבים מתקופות יפות ואחווה גדולה, ניתן היה להרגיש ולשמוע זאת בקלות דרך הרגש והשימחה בה הם שרים את כל אותם שירים ,
האהבה הגדולה והקירבה בין המוזמנים, הפך את הערב שירה בציבור לחוויה גדולה וחזקה, ואת שירי ארץ ישראל ליפים ואהובים עוד יותר.
ואין ספק שנראה שהשיר " את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק" כאילו נכתב בשבילם ולקבוצה כמותם..